מדרש אגדה
הם יקחו חלקם. כמה דהוא אמר כחלק היורד במלחמה וגו' (ש"א ל כד), וזה הדין היה מאברהם, דכתיב מי העיר ממזרח צדק יקראהו וגו' (ישעי' מא ב), צדקה שעשה הוא עמדה לו בכל מקום שהלך. יתן לפניו גוים (שם שם), אלו ז' עממים. ומלכים ירד (שם שם), אלו ארבעה מלכים שעשה עמהם מלחמה. יתן כעפר חרבו (שם שם). כל חרבות שמרימין עליו להכותו נעשו כפר [כקש נדף קשתו] (שם שם), וכל קשתות שהיו מורין לו נעשו החצים כקש: ד"א יתן כעפר חרבו. עפר שהיה משליך עליהם אברהם נעשו חרבות, והקש שהיה משליך עליהם נעשו חצים. ירדפם יעבור (שם שם ג), כמו שנאמר וירדפם עד חובה (בראשית יד טו): אורח ברגליו (ישעי' שם שם). שלא נתייגע מן האורח שרדפם: מי פעל ועשה (שם שם ד). מי גרם שבאו ד' מלכים על סדום ועשה, כדי שיפלו על ידי אברהם, זה הקב"ה: קורא הדורות מראש (שם שם). קודם שיבאו היו עתידים לפול בידי אברהם: אני ה' ראשון (שם שם). שהייתי עם אברהם: ואת אחרונים אני הוא (שם שם). אלו בני אברהם שאם יהיו צדיקים איכה אברהם ומלכי צדק מסויימים בעולם, ואברהם היה מתיירא מן שם שלא יאמר לו ירדוף אחד אלף: ראו איים ויראו (שם שם ה). מה האיים מסויימים בים, כך היה למה הרגת בני, ושם היה מתירא מאברהם שלא יאמר לו תדע לך מפני מה היו בניך רשעים שלא יסרת אותם: קצות הארץ יחרדו (שם שם). שהיו יושבים בקצות הארץ ואברם היה שוכן באלוני ממרא ושם היה שוכן בשלם, ולמה יחרדו שבאו זה אצל זה, שנאמר יחרדו כצפור (מצרים) [ממצרים] (הושע יא יא): קרבו ויאתיון, איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק (ישעי' שם שם), ואברם עזרו שנתן לו מעשר: ד"א ולאחיו יאמר חזק. ששם אמר לאברהם חזק, שנאמר וברוך אל עליון וגו': ויחזק חרש (שם שם ז). זה שם בן נח שהיה עושה בתיבה עם אביו: את צורף (שם שם). זה אברהם שצרף אותו הקב"ה בכבשן האש: מחליק פטיש [את הולם פעם] (שם שם). זה אברהם שהחליק פטישו והלם את המלכים בפעם אחת: אומר לדבק טוב הוא (שם שם). אמר שם לאברהם לפי שנתדבקת בשכינה, אמר לו אשריך אברהם וטוב לך: ויחזקהו במסמרים (שם שם). אלו הברכות שברכו, לא ימוט (שם שם). זה אברהם:
מדרש לקח טוב
פס'. וחצית את המלקוח בין תופשי המלחמה. נאמר באברהם (בראשית י״ד:כ״ד) ענר אשכל וממרא הם יקחו חלקם. וכן הוא אומר בדוד (שמואל א ל׳:כ״ד) כחלק היורד במלחמה וכחלק היושב על הכלים יחדו יחלוקו. וכתיב (שם) ויהי מהיום ההוא ומעלה וישימה לחוק ולמשפט לישראל עד היום הזה. ידענו שהיה חוק לישראל בא מימות משה רבינו אלא שחידש דוד ההלכה להיקבע בישראל ונקרא על שמו חק זה מפני שעמד בפרץ כנגד כל איש רע ובליעל ואמר (שם) ומי ישמע לכם לדבר הזה. וכן בל מצוה ומצוה שמשתכחת מישראל ובא נביא או חכם לחדשה על בוריה כאלו הוא קבלה מהר סיני שנאמר (שיר השירים ו׳:ט׳) ברה היא ליולדתה: